געגועים בזמן קורונה…

מלהיב אותי לראות איזו שמחה אני גורם לאנשים. 

"אתה עושה גם ל…?" בטח, כי אני מתאים את ההפעלה לגיל, לסוג האירוע, לתרבות המשתתפים (חרדים, ערבים, בדואים, חיילים, צרכים מיוחדים, קשישים, ילדי גן) וכו'.

"אתה מגיע גם ל…?" כן, לכל מקום בארץ.

"סופסוף משהו שונה, אני אציע את זה לאחי. אצלו בעבודה הם תמיד מזמינים כל מיני, אבל זה נראה לי מאוד יתלהבו".

אחלה, תני לו את הכרטיס, בכיף. שולח לך גם את הכרטיס ביקור הדיגיטלי שלי, יש בו קישורים להכול. "יופי יופי תשלח, אני אעביר לו".

הקטע עם הכלי הקשה המיוחדים מהעולם זה להיט, יותר מהדרבוקות אפילו. מנגנים עליהם כולם, וכל אחד על המון כלים.

תוך כדי מוזיקה קצבית, זה משהו מטורף. זה גם לוקח אותנו למעין טיול סביב העולם, מעבר לזה שזה כיף לנגן בקצב ולרקוד עם זה.

ואח"כ כשעוזבים את הכלי הקשה האלה ועוברים לריקודים זה השיא של השמחה. גם אלה שיושבים מסביב עם דרבוקות ומלווים את המוזיקה, זה מרגיש להם שלא רק המוזיקה מרקידה את אלה שרוקדים, אלא גם התיפוף שלהם עושה את זה, מה יותר מלהיב מזה.

אני חושב שלקוחות אוהבים לראות שאני לא ממהר לקפל ולהתקפל כשנגמרת ההפעלה שלי, שאני משאיר את המוזיקה עובדת גם כשנגמרת ההפעלה.

הם רואים שכיף לי עם זה, כי אני יושב ומתופף עם המוזיקה, והרבה מהם גם ממשיכים לשבת ולתופף ביחד איתי. לא תמיד, לפעמים יש אילוצים של המקום, של הזמן שלהם, אז צריך לקפל

אה.. וגם שאני פוגש כ"כ הרבה סוגים של אנשים. יש לנו בארץ מגוון של תרבויות, שבחיים לא הייתי פוגש לולא העבודה הזאת.

גם מקומות שלא הייתי מגיע אליהם אם לא הייתי עושה את זה.

אוהב המון גם את כל ההתעסקות עם כל ה"מסביב" – להתעדכן כל הזמן בשירים חדשים, לערוך קטעים כדי להתאים לקהל המיועד בפעלה או בסדנה הקרובה.

אוהב להתעסק בפרטים טכניים. למשל, שיהיו לי גיבויים בציוד ההגברה, במחשב ובכל מיני עזרים שימושיים.

שכל כלי ההקשה יהיו תקינים ומוכנים לנגינה, זה דורש תחזוקה מתמדת, אני אוהב להתעסק עם זה. 

שלא יקרה מצב בשטח למשל ללא חשמל, שהבידורית תפסיק לעבוד בגלל שהסוללה יצאה משימוש וגמרה את חייה, למרות שהיא הראתה שהיא טעונה עד הסוף כשיצאתי לשטח. גם לזה יש פתרון מיידי.

שכללתי את העניין והיום אין מצב שהבידורית תפסיק לעבוד בגלל סוללה. 

האמת אין ברירה אבל, פחות אוהב לכבס כל פעם את הצעיפים הצבעוניים של הריקודים וגם לא את הניקוי של הכלי הקשה והדרבוקות. אבל בימי קורונה צריך לחטא הכול. אם כי אין הרבה פעמים. בגלל הסגרים וההנחיות.

עכשיו עם החיסונים והכול, אולי נחזור לכול זה בקרוב. אינשאללה..