התשוקה של כולנו, וכמובן גם של הילדים, לנגינה בתוף, קשורה בעיקר לתת המודע של בני האדם.

אתם אולי לא זוכרים, אבל התת מודע שלכם זוכר היטב את הלמות הלב של אימא עוד בהיותכם ברחם.

הזיכרון העוברי הזה נחרט היטב במערכת העצבים ובעצם כולנו נולדנו מתופפים.

באורח החיים השבטי, נגינת התוף מלווה אירועים משמעותיים בחייו של האדם: לידה, מוות, טקסי מעבר, חילופי עונות, יציאה לקרב ועוד.

לתיפוף בצוותא, בעולם שלנו, קוראים היום "מעגל מתופפים".

הזיכרון העוברי הוא אמנם אישי, אך התיפוף יכול לחקות את קצב פעימות הלב, המקצב הטבעי והפשוט ביותר, וכשקבוצה שלמה הולמת את פעימות הלב שלה, התוצאה היא תחושת התעלות עצומה.